התחום פסיכולוגיה הוא אחד התחומים שקוסמים ביותר לסטודנטים הישראליים. המחשבות על כסף גדול עבור שעה של הקשבה ומתן עזרה ופתרונות למתחבטים, בנוסף לסטיגמה הנפוצה לפיה מדובר ב"מדעי הדשא" גורמים לרבים המעוניינים להתחיל את לימודיהם האקדמאיים לבחור במסלול לימודי פסיכולוגיה. מרבית האוניברסיטאות בארץ ורבות מקרב המכללות, מציעות מסלול לימודי פסיכולוגיה או מדעי ההתנהגות.
תואר ראשון בלימודי פסיכולוגיה אינו מאפשר לטפל. למעשה, על הסטודנט להמשיך ללימודי תואר שני, לעבור התמחות וסטאז', להרשם בפנקס המטפלים ולקבל רישיון לפני שיוכל לעשות זאת.
לימודי פסיכולוגיה לתואר ראשון נמשכים כ- 3 שנים. ניתן ללמוד לימודי פסיכולוגיה במסגרת חד חוגית או דו-חוגית כתלות במוסד האקדמי בו לומדים. בחלק מן המקומות בהם לימודי פסיכולוגיה נלמדים כחד חוגיים, הם נקראים גם מדעי ההתנהגות ויחד עמם נלמדים סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
על אף שרבים מקווים לכך, בתואר הראשון העיסוק בקליני ובאבנורמלי קטן יחסית, וכמו כן לא עוסקים בכלים לריפוי. בפועל, לימודי פסיכולוגיה לתואר ראשון מציעים טעימה על קצה המזלג ממגוון התחומים המרכיבים את הפסיכולוגיה וקורסים רבים בסטטיסטיקה ובשיטות מחקר כמותניות ואיכותניות. במסגרת לימודי פסיכולוגיה לתואר ראשון הסטודנטים לומדים את היסודות במקצועות הפסיכולוגיה השונים כגון פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה ארגונית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, נוירו-פסיכולוגיה ופסיכוביולוגיה.
באמצעות כלים אלו, הסטודנטים בפסיכולוגיה יתנסו במסגרת לימודי פסיכולוגיה לתואר ראשון במחקרים גם כנבדקים וגם כחלק ממחקר או קריאה מודרכת, יעברו סמינריוניים וילמדו כיצד לכתוב מחקר מדעי בתחום הפסיכולוגיה.
בכדי להמשיך לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה על הסטודנטים לגשת בתום השנה השנייה למבחן המתא"ם, שהינו מבחן המיון לתואר שני בפסיכולוגיה. המבחן מורכב מ-30% סטטיסטיקה ושיטות מחקר ו-70% חומר בפסיכולוגיה באנגלית, וכמו הפסיכומטרי גם הוא מבחן יחסי. על מנת להתקבל לתארים מתקדמים יש להשיג המלצות. על מנת להשיגן, סטודנטים רבים מתנדבים במוסדות שונים מהם ניתן לקבל המלצה כגון בתי חולים פסיכיאטריים, מועדונים חברתיים לפגועי נפש או פגועי ראש, קווים חמים ומרכזי סיוע ועוד. המלצה זו נחשבת להמלצה "מהשדה". סוג אחר של המלצה הוא המלצה אקדמית, אותה משיגים בדרך כלל במסגרת של מחקר מודרך בו משמש הסטודנט כעוזר למחקר בתמורה לה. מכיוון שצריך להתנדב פרק זמן של מספר חודשים ומחקר לוקח זמן לביצוע, רוב הסטודנטים מתחילים בכך בסוף השנה השנייה ללימודים או בתחילת השנה השלישית.
היכן ניתן ללמוד במסלול לימודי פסיכולוגיה?
לימודי פסיכולוגיה או מדעי ההתנהגות מתקיימים ברוב האוניברסיטאות בארץ. באוניברסיטה העברית ניתן גם ללמוד פסיכוביולוגיה לתואר ראשון. מכללות רבות מציעות אף הן מסלולי לימוד פסיכולוגיה ורף הקבלה בהן נמוך יותר. עם זאת, ההבדל במחיר בין לימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה או במכללה משמעותי ואף יכול להכפיל את עצמו.
תנאי הקבלה למסלול לימודי פסיכולוגיה
תנאי הקבלה לפסיכולוגיה באוניברסיטאות הם מהגבוהים ביותר, עקב הביקוש הרב שקיים לתחום לימוד זה. נדרש סכם גבוה מאד ומכאן גם ציוני פסיכומטרי ובגרות גבוהים. תנאי הקבלה לתואר השני אף מחמירים יותר, משום שרק עשרות בודדות מתוך אלפי בוגרי התואר הראשון, מתקבלים לכל אחד מהתארים השניים בתחום. תנאי הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה כוללים ציון תואר מעל ל-87 ולעיתים אף מעל ל-90, ציון מתא"ם גבוה מספיק, המלצות, ראיונות אישיים וכתיבת סקירת קורות חיים מפורטת. רוב המועמדים לתואר שני מגישים בקשה לכל המוסדות ועל כן התחרות קשה. כמו כן, כאשר ממלאים טופס העדפות לתואר שני חשוב לזכור שלא ניתן למלא בעדיפות שניה כל אופציה.
את התואר הראשון בפסיכולוגיה דווקא לא שווה לעשות בחו"ל בשל המגוון הרחב של מוסדות המציעים אותו בארץ. עם זאת, חלק מן הסטודנטים בוחר כאופציה נוספת להרשם לתארים מתקדמים בחו"ל, בעיקר בפסיכולוגיה קלינית, על מנת להגדיל את הסיכוי להתקבל לאנשהו. אמנם התואר הראשון מכין את הסטודנט ללימוד באנגלית, אך כדאי לקחת בחשבון את העומס הצפוי בתואר כזה, המתווסף לשכר הנמוך שמקבלים על ההתמחות במהלכו, העדר הזמן לעבוד והשוק ממעבר למדינה זרה.
מה קורה אחרי קבלת התואר במסלול לימודי פסיכולוגיה?
רוב בוגרי לימודי פסיכולוגיה מנסים להתקבל לחברות כח אדם, משאבי אנוש, והשמה בתפקידי מיון עובדים, חלקם עובדים במכוני אבחון מקצועי וייעוץ תעסוקתי כמאבחנים, וחלקם עובדים כמדריכים ומטפלים במסגרות שיקומיות ובבתי חולים לפגועי נפש.
אלו שאינם מעוניינים בתואר שני בפסיכולוגיה אלא בתחומים משלימים בוחרים ללמוד פסיכולוגיה חינוכית וייעוץ חינוכי, עבודה סוציאלית קלינית, הנחיית קבוצות וקואוצ'ינג, ומקצועות התרפיה השונים.
ברי המזל שיזכו להמשיך לתואר שני בתחום הפסיכולוגיה הקלינית, יוכלו לאחר שירשמו בפנקס המטפלים ויקבלו את הרשיון לעבוד כפסיכולוגים. ההתחלה בתחום נעשית בדרך כלל ברפואה הציבורית במסגרת קופות החולים או משרד הבריאות והשכר עליה נע סביב ה-9,000 ₪. לאחר צבירת מוניטין, רבים מהפסיכולוגים עוברים לעבודה באופן עצמאי ויכולים להרוויח בין 250 ל-500 ₪ לשעת טיפול, ובין 1,500 ל-2,500 ₪ עבור אבחון.
מורה נבוכים – האם לימודי פסיכולוגיה זה ה-דבר בשבילי?
לימודי פסיכולוגיה נחשבים ל"מדעי הדשא" אך בפועל מדובר בתואר תובעני, כיוון שעל מנת להמשיך לתארים מתקדמים יש צורך בממוצע גבוה מאד. התואר מאד מעניין ברובו, אך הוא עוסק בפרטים כך שאם אינכם הטיפוסים שמסוגלים לזכור והרבה – יתכן ותמצאו את עצמכם מתקשים. על אף שהתואר הוא תואר בפסיכולוגיה, כמות הסטטיסטיקה שתלווה אתכם במהלכו די רצינית. אם יש לכם רתיעה משמעותית מהתפלגויות ואומדנים – אולי כדאי שתשקלו את מידת התאמתכם אליו. רוב חומר הלימוד בתואר מועבר באנגלית ועל כן בעלי אנגלית חלשה עשויים למצוא אותו גוזל זמן רב. עם זאת, סטודנטים רבים לפניכם כבר למדו מהספרים הללו ועם קצת מזל בטח תמצאו סיכומים שלהם בעברית. הנקודה הכואבת ביותר היא נושא התעסוקה אחרי התואר – התואר אינו מבטיח יתרון בשוק העבודה והסיכוי להמשיך בו לתואר שני אינו ענק. אם בכל זאת לימודי פסיכולוגיה הם שאיפת חייכם ואתם לא יכולים לדמיין את עצמכם במקצוע אחר – לכו על זה, ותראו לסטטיסטיקה שהיא רק עוד סוג של שקר.
לימודי פסיכו ביולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים - חוויות תלמיד
