תואר שני, העונה גם לשם הרשמי מוסמך אוניברסיטה, הוא תואר הניתן למי שסיים תואר ראשון והמשיך בלימודיו האקדמיים. לימודי התואר השני נמשכים כשנתיים והלומדים לתואר שני נקראים "מאסטרנטים" או "מגיסטרים", מכיוון שברחבי העולם תואר שני מכונה גם "מאסטר".
כמו בתואר הראשון, קיימים סוגים שונים של תואר שני המעידים על התחום בו הם הושגו. התואר הנפוץ ביותר הוא M.A. – מוסמך באומנות, הניתן ללומדים לתואר שני במדעי החברה והרוח. התואר השני הנפוץ ביותר הוא M.B.A הניתן לבוגרי מנהל עסקים. אחריהם נמצאים התארים להם זוכים הסטודנטים לתואר שני בהנדסה – M.E ולמדעי מדוייקים M.Sc. סוגים נוספים של תואר שני הם M.Ed. שניתן לסטודנטים לתואר שני בחינוך ו-L.L.M לבעלי תואר שני במשפטים.
במסגרת לימודי התואר השני ניתנת לסטודנטים הזדמנות לשמש לא רק כעוזרי מחקר אלא גם כמתרגלים בקורסים הניתנים במסגרת התואר הראשון וככותבי ובודקי מבחנים. הזדמנות זו יכולה להתאים במיוחד לסטודנטים ששואפים לקריירה אקדמית ויצטרכו לשמש כמרצים במידה ויגשימו את שאיפתם. בעבור שעות התרגול ובדיקת המבחנים מקבלים הסטודנטים שכר והם נחשבים מבחינת האוניברסיטה לחלק מן הסגל הזוטר.
הביקוש ללימודי תואר שני הכפיל עצמו פי 30 עם השנים. הסיבות לכך מגוונות –תנאי הקבלה לתואר שני ירדו ביחס לעבר והפכו לנגישים יותר. מגמה זו אף התחזקה לאחר שהחל משנת 2004 המכללות קבלו את היתר המועצה להשכלה גבוהה להענקת תואר שני במסלול מחקרי עם תזה. סיבה נוספת היא הפיחות שחל במעמדו של התואר הראשון עקב היצף הבוגרים שהניע אנשים להמשיך וללמוד לתואר שני על מנת להשיג יתרון בשוק העבודה.
עלויות שכר הלימוד לתואר שני גבוהות בהרבה מעלויות שכר הלימוד לתואר הראשון, ועל הסטודנט לקחת זאת בחשבון. במסגרת חובות תואר שני על הסטודנט לקחת חלק בעבודה מחקרית ועל כן כמות השעות הפנויות שלו קטנה יחסית. עם זאת, בשל התחשבות בסטודנטים והרצון לספק להם אפשרות להתמחות בתחום אותו הם לומדים, האוניברסיטאות נוטות לרכז את ימי הלימודים ככל הניתן. חלק מן המקצועות מחייבים תקופה של פרקטיקום, התמחות או סטאז' במסגרת התואר. יש להתחשב גם בכך אם מתכננים לעבוד תוך כדי הלימודים.
לימודי תואר שני
בניגוד ללימודי התואר הראשון שהינם כלליים בדרך כלל וכוללים בעיקר יסודות, בתואר השני נעשית התמקדות בתת תחום כלשהו ומוקנים לסטודנט כלים ספציפיים ומעמיקים יותר לעיסוק בו, ברמה האקדמית וברמת ההבנה המחקרית. כתוצאה מכך, לימודי התואר השני כוללים כמות נכבדת של לימודי סטטיסטיקה שמטרתם לסייע לסטודנטים להבין כיצד לקרוא מחקרים, באילו מבחנים סטטיסטיים עליהם להעזר בעת כתיבת המחקר שלהם וכן הלאה.
בחלק מן המקצועות קיים צוואר בקבוק בין התואר הראשון והשני. כמות המתקבלים לתואר שני קטנה משמעותית מכמות המתקבלים לתואר ראשון בשל הרצון לשמור על כמות סבירה של אנשי מקצוע בעלי תארים מתקדמים בתחום מסויים, בשל מחסור במקומות התלמדות ועקב העובדה שכמות הסגל האקדמי המחקרי הנדרשת קטנה יחסית. כתוצאה מכך, בחלק מהפקולטות נדרשים הסטודנטים לתואר ראשון לעבור מבחנים המסננים את כמות המתאימים לתואר שני. מבחנים מסוג זה הם ה-GMAT למנהל עסקים ומבחן המתא"ם לפקולטה לפסיכולוגיה.
רוב האוניברסיטאות מציעות שני מסלולים לתואר שני. המסלול הראשון הוא מסלול לתזה שנקרא גם מסלול מחקרי. בסוף מסלול זה הסטודנט מגיש עבודת מחקר בהנחייתו של פרופסור מן המחלקה בה הוא לומד. מסלול זה מאפשר לסטודנט להתנסות בעבודת מחקר ולהשיג לעצמו קרדיט אקדמי על מאמר או מחקר. מסלול לתזה מאפשר לסטודנט להמשיך אחר כך לתארים מתקדמים יותר ואף לקריירה אקדמית. במסלול זה הסטודנט בוחר כבר
בשנה הראשונה ללימודיו בתואר מנחה ומתקדם עימו בשלבי המחקר השונים – מאיסוף הנתונים, דרך בניית הניסוי ועד לכתיבת המסקנות.
המסלול השני הוא מסלול ללא תזה. הקבלה למסלול זה קלה יותר, והוא מאפשר למי שחפץ בכך להשיג תואר שני שאינו מחקרי. מסלול זה אינו מיועד למי שמתכנן להמשיך באקדמיה, אך הוא מתאים למי שחפץ להציג תעודה המעידה על לימודי תואר שני כחלק מקורות חייו. המסלולים ללא תזה מיועדים לאנשים שנמצאים בשוק העבודה ועל פי רוב הלימודים בהם מרוכזים יותר וכוללים מסלולי ערב ומסלול לימוד בימי שישי.
תנאי הקבלה לתואר שני
מכיוון שלא ניתן להתחיל ישירות מתואר שני, על המועמד להציג את אישור זכאותו וגיליון הציונים שלו לתואר ראשון. בנוסף על המועמד להיות בעל ציון סופי של 76 לפחות, ובחלק מהפקולטות הרף אף גבוה בהרבה – לדוגמא, לתואר שני בפסיכולוגיה הציון עומד על 85. חלק ממקצועות הלימוד לתואר שני מיועדים רק לבוגרי תואר ראשון באותו המקצוע, בעוד למקצועות אחרים אין תנאי סף או שנדרשים מעט קורסי השלמה. על כן, לפני הגשת הבקשה יש לבדוק האם קיימת אפשרויות להמשיך לתואר השני המבוקש מהתואר שעשינו והאם לא נדרשות השלמות.
בכדי להגיש את מועמדותו לתואר שני, על הסטודנט לעמוד בכל הדרישות להן התחייב בתואר הראשון ובכללן עמידה בדרישה לפטור מלימודי אנגלית בזכות ציון הפסיכומטרי, מבחן אמי"ר או לימודים במסגרת האוניברסיטאית. בחלק מהפקולטות נדרש גם ציון מעבר במבחן מסנן, ראיונות או שאלונים אישיים, ניסיון תעסוקתי של מספר שנים בתחום, מכתבי המלצה וכדומה. בתום מועד הגשת הבקשות, ועדת הקבלה של החוג דנה בבקשותיהם של כל המועמדים, מחליטה לגבי קבלתם או אי קבלתם ושולחת להם הודעות בהתאם.
מה קורה אחרי קבלת התואר?
בעלי תואר שני זוכים לעדיפות בקבלה לעבודה, לתנאי שכר טובים יותר ולתגמול עבור השנים בהם השקיעו באקדמיה. על אף שמדובר בעיכוב של כשנתיים ביציאה לשוק העבודה, הסטודנטים לתואר שני מתקבלים בשוק העבודה בצורה חיובית יותר, ולאלו מביניהם שהחלו לעבוד בתחום כבר במהלך הלימודים יש יתרון אדיר על פני סטודנטים לתואר ראשון.
לבעלי תואר שני שמעוניינים להמשיך באקדמיה כדאי לשקול את האפשרות לדוקטורט או פוסט דוקטורט בחו"ל. בכדי להגדיל את הסיכוי לכך עליהם להשיג פרסומים וקרדיטים אקדמיים, להשתתף בכנסים בתחום ההתמחות שלהם ולהתחכך באנשים הנכונים.
יתרונות וחסרונות של לימודים במסלול ישיר לדוקטורט
לימודי תואר שני