לימודים במכללה – מידע על סוגי המכללות הקיימות בישראל
לימודים במכללה הפכו בשנים האחרונות את ההשכלה הגבוהה לנגישה יותר, גם עבור מי שאינו עומד בתנאי הקבלה של אחת האוניברסיטאות הגדולות או מסיבה כזו או אחרת לימודים באוניברסיטה אינם מתאימים לו. כיום קיימות בישראל עשרות מכללות שונות, המציעות מגוון רחב של מסלולי לימוד וברובן ניתן לרכוש תואר אקדמי שווה ערך לתואר אקדמי שניתן לבוגר אוניברסיטה. חלק מהמכללות אף מציעות מסלולי לימוד לתארים שונים, תחת חסותן האקדמאית של אוניברסיטאות מוכרות בישראל.
למרות שבעבר נחשבו המכללות למפלט קל לכל אותם סטודנטים שלא הצליחו להתקבל לאוניברסיטאות, בשנים האחרון הודבק הפער האקדמאי וכיום יש הטוענים כי חלק מהמכללות בישראל אף עולות ברמת הלימודים על אחיותיהן האוניברסיטאות.
ההיסטוריה של המכללות
חוק המועצה להשכלה גבוהה, שנחקק בשנת 1958 ונועד להסדיר את תחומי ההשכלה הגבוהה בישראל, קבע כי רק מוסד להשכלה גבוהה שקיבל את אישור המועצה עצמה, זכאי להשתמש בכינוי מכללה אקדמאית. המילה 'מכללה' היא למעשה פירוש עברי למילה האנגלית College - מוסד ללימודים גבוהים בארצות הברית.
עד שנת 1993, אסר החוק על הקמת מוסדות לימודים שאינם מחקריים בישראל, אולם באותה שנה, החליט שר החינוך דאז, אמנון רובינשטיין, על רפורמה בהשכלה הגבוהה ושינה את החוק. משנת 1993 ועד היום הוקמו עשרות מכללות ורובן המכריע מציע מסלולים לימודים אקדמאיים לתואר ראשון או שני, באותם מקצועות הנלמדים באוניברסיטאות השונות.
אילו מכללות יש בישראל?
נכון לשנת הלימודים 2008-2009, כ-96 אלף סטודנטים לתואר ראשון לומדים ב-54 מכללות אקדמאיות בישראל. שכר הלימוד בחלק מהמכללות מסובסד על ידי המדינה ובאחרות משולם באופן מלא על ידי הסטודנט עצמו, עד לתקרה של כ-30 אלף שקלים לשנת לימודים אחת.
נהוג לחלק את המכללות בישראל לחמישה סוגים שונים:
מכללות אקדמאיות - מכללות אלה נמצאת תחת פיקוח אקדמאי של המועצה להשכלה גבוהה ורשאיות להעניק לסטודנטים המסיימים את חוק לימודיהם תואר ראשון אקדמאי ישראלי לכל דבר ועניין. בשנת 2002 נערך תיקון לחוק וכיום חלקן אף מציעות מסלולי לימודים לתואר שני ללא תזה. למרות זאת, אין כיום מכללות אקדמאיות בישראל המאושרות להנפיק תואר שלישי- דוקטורט.
בשנים האחרונות מנסות מספר מכללות אקדמאיות להביא לשינוי החוק בכנסת, כך שיתאפשר להן להציע מסלולי לימודים לתואר שלישי. בשונה מאוניברסיטאות, במרבית המכללות בישראל לא מתבצע מחקר אקדמאי וסגל ההוראה מקבל את משכורתו על שעות לימוד בלבד.
בתי ספר לסיעוד - בתי הספר האקדמאיים לסיעוד, המכונים בשמם המוכר יותר 'בתי ספר לאחיות', הנם מוסדות אקדמאיים לכל דבר המנפיקים תואר אקדמאי. מסלולי הלימוד השונים בהם כוללים את כל מקצועות הסיעוד, לרבות עבודה סוציאלית, אחות מוסמכת, אח סיעודי, סניטר ומטפלי בית.
בין בתי הספר הללו ניתן למנות את ביה"ס לסיעוד קפלן ברחובות, ביה"ס לסיעוד אסף הרופא צריפין, ביה"ס לסיעוד תל אביב, ביה"ס לסיעוד פט מתיוס חדרה, ביה"ס ע"ש רקנאטי בבאר שבע, ביה"ס לסיעוד ע"ש צ'ריל ספנסר חיפה וביה"ס לסיעוד סאלד של הדסה ירושלים.
מכללות להכשרת מורים - מה שנהוג היה לכנות עד לפני מספר שנים כ"סמינר למורים" הפך למכללות אקדמאיות מורשות המציעות מסלולי לימוד שונים לתואר ראשון עם מתן תעודת הוראה. ועדת עציוני, שהקומה בשנת 1978, קבעה כי יש לשדרג את מקצוע המורה בישראל ולכן כלל הסמינרים להכשרת מורים בישראל יקבלו תוקף אקדמאי, מסלולי הלימוד שלהם יפוקחו על ידי המועצה להשכלה גבוהה וייחשבו למכללות אקדמאיות. הליך זה לווה בשינוי חקיקה מתאים וכיום מציעות המכללות הללו מגוון מסלולים למורים וגננות במגוון מסלולים כאשר בחלקן אף מוצעים מסלולי לימוד לתואר שני.
מכללות מקצועיות - אינן מוסד אקדמאי, אם כי הן נמצאות תחת פיקוח המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע. המכון, שהוא מוסד ממשלתי מוכר, מעניק לסטודנטים המסיימים את לימודיהם במכללות המקצועיות תוארי טכנאי מוסמך ותוארי הנדסאי. מכללות אלה מתמקדות לרוב בתחומי לימוד טכניים ומעניקות לסטודנטים השונים השכלה וכלים מקצועיים. בחלק מהמכללות המקצועיות, תנאי הקבלה קלים יחסית ולעתים נדרשת רק תעודת בגרות מלאה כתנאי קבלה ללימודים.
שלוחות אקדמאיות של אוניברסיטאות מחו"ל - לצד מכללות אקדמאיות ישראליות, קמו מאז שנות התשעים מספר שלוחות של מוסדות אקדמאיים מחו"ל, בהם אוניברסיטאות שונות וקולג'ים. תואר המוענק לסטודנטים בשלוחות אלה אינו מוכר כתואר אקדמאי ישראלי והמועצה להשכלה גבוהה אינה מכירה בהם כמוסדות אקדמאיים ישראליים. חלק מהסטודנטים מבקשים להשיג תואר בשלוחות כאלה בשל תנאי הלימוד הנוחים יחסית וכן על מנת לקבל תגמולים נוספים במשכורתם.
המכללה האקדמית לישראל
ההיסטוריה של המכללות