קרוב ל-10% מהאוכלוסייה סובלים מרמה כזו או אחרת של לקויות למידה בתחום כלשהו.
אבל לא כל איטיות בפתרון תרגילים, או קושי בהבנת קטעי קריאה, הם לקויות למידה. בעיות בלימודים ובכישורים שקשורים לבית הספר יכולים לנבוע מהרבה גורמים: שיטת לימוד לא מוצלחת, אימון בלתי מספיק, וגם קשיים רגשיים. מה, אם כן, הם לקויות למידה?
אנשים הלוקים בלקויות למידה מתקשים בכמה תחומים מסוימים, אך בתחומים אחרים ביצועיהם טובים והם מתפקדים בהם ברמה ממוצעת ומעלה. בדרך כלל הסובלים מלקויות למידה הם בעלי רמת משכל ממוצעת ומעלה, ברוב התחומים הם מתפקדים היטב - אך יש תחום מסוים בו ישנו פער משמעותי ביכולת שלהם, למשל אדם שמתפקד היטב, אינטליגנט, בעל זיכרון טוב, יצירתי, דובר ברהיטות את השפה - אך יש לו שגיאות כתיב רבות מאד. אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים, נוירולוגים ורופאים מסוימים המוסמכים לעניין - הם היחידים שיכולים לאבחן לקויות למידה ולהבדיל בינן לבין בעיות על רקע רגשי או לימודי.
לא לגמרי ברור מהי הסיבה שבגינה מופיעות לקויות למידה. אם זאת נמצא כי לקויות למידה בעלות רקע נוירולוגי (עצבי), ויש להם גורם תורשתי, שעובר במשפחה.
בבסיס לקויות למידה, כאמור, רקע של בעיה נוירולוגית - שיכולה לפגוע באחד או כמה מהתחומים הבאים:
בעיה בתפיסה חזותית
אנשים שיש להם בעיה כזו יתקשו למשל, כשהם רואים תמונה עם הרבה פרטים, למצוא פריט אחד מסוים משום שיש להם בעיה בהפרדה בין הרקע לדמות, בין הפרטים לשלם. אחרים יתקשו למשל להבחין אם החץ מצביע לימין או לשמאל, בגלל בעיה באבחנה בין כיוונים.
בעיה בתפיסה פונולוגית - התפיסה הפונולוגית היא ההבנה של האופן בו פועלת השפה, איך צלילים מרכיבים את המילה, אבחנה בין צלילים שונים ודומים ועוד. אנשים עם בעיה בתפיסה פונולוגית יתקשו לחרוז מילים, לומר מה הצליל הראשון במילה, ולחבר הברות שונות למילה אחת. קשיים בפיתוח היכולת השפתית
פגיעה באוצר המילים, בעיה בתפישת תחביר ומורפולוגיה, כלומר הצורות וההטיות השונות בהן יכולות להופיע המילים. בעיות בעיבוד חושי
אנשים שחושיהם "מחודדים" ורגישים מדי, וכל צליל שנשמע לנו חלש נשמע להם חזק ומשתלט על כל תשומת לבם, או לחילופי אנשים שחושיהם רגישים פחות מדי. בעיה במוטוריקה גסה ועדינה
אנשים שמתקשים לבצע פעולות כמו השחלת חוט במחט או קיפולי נייר, בערימת קוביות למגדל וכו'. בעיה בהתמצאות בזמן ובמרחב
אנשים שמתקשים לתכנן מסלול הגעה ממקום למקום, לאמוד מרחקים וזמנים. בעיה בקשב וריכוז
אנשים המתקשים להתמקד במשימה אחת לאורך זמן, אנשים שגירויים קטנים ברקע (כמו ציפור המצייצת מחוץ לחלון) מפריעים להם מאד להתמקד במשימה שהם מבצעים, ועוד. בעיות בזיכרון חזותי ושמיעתי
אנשים שמתקשים לחזור על רצף של מספרים שנאמר להם, או לזכור רשימת פריטים שראו זה הרגע.
כל אלה, כאמור, מנגנונים נוירולוגים, שאם אחד או יותר מהם נפגע - עלולות להיווצר לקויות למידה.
אם נדמיין שהמידע במוח מאוחסן במחסנים, אליהם מובילים כבישים מהירים - בכל פעם שאנחנו מבקשים לשלוף מידע מהמחסנים, "מכוניות" קטנות נוסעות במהירות של הרף עין ושולפת את המידע מהמחסנים כאשר אנחנו צריכים אותו. במוחם של הסובלים מלקויות למידה כל המידע נמצא, אך בכבישים המהירים נוצרים "פקקי תנועה" בדרך למחסנים מסוימים. לכן, אף שהמידע יגיע בסוף ליעדו, הדרך איטית. דבר זה יכול לגרום לתסכול רב לסובל מהלקויות למידה, והוא גם עשוי להתעייף מלחכות, או להתבייש מכך שאינו מצליח מהר, ולכן לנחש ולעשות טעויות. זה לא שאנשים אלה לא מנסים מספיק, הם עושים מאמצים כבירים, אך לא מצליחים בגלל חוסר בהכוונה נכונה ותמיכה מתאימה. לכן רבים מהסובלים מלקויות למידה סובלים גם מבעיות נוספות - כמו בעיה בהערכה בעצמית, דיכאון, בעיות התנהגות בביה"ס, ועוד. כל זאת ללא ההכוונה והתמיכה המתאימים.
יש סוגים רבים של לקויות למידה, ודרגות רבות שלל קושי בכל סוג של לקות.
לקויות למידה המוכרות יותר הן: דיסלקציה
לקויות למידה בקריאה. לאנשים בעלי דיסלקציה יש קושי ברכישת הקריאה כבר מהתחלה, הם מגלים איטיות בקריאה, שיבושים, וקושי בהבנת הנקרא, ברמת המילה או הטקסט הארוך. כאמור, חלק מהבעיה היא בתפיסה הויזואלית אך חלק ממנה היא ברמה השפתית הפונולוגית, של הבנת הצלילים בשפה והדרך בה הם עובדים. דיסגרפיה
לקויות למידה בכתיבה. כתיבה איטית או משובשת, שגיאות כתיב רבות, וצורך בהשקעת מאמץ רב בכתיבה - עד כדי כך שהדעת וסחת מהמשמעות של מה שכותבים. אנשים אלה ימנעו פעמים רבות מכתיבה ארוכה, הם יקצרו בתשובותיהם, ואם יבחנו בעל-פה יפיקו תשובות ברמה גבוהה הרבה יותר. דיסקלקוליה
לקויות למידה בחשבון. לאנשים בעלי קבוצת לקויות למידה מסוג זה, יכולה להיות בעיה בהבנת מושגים מתמטים, בעיה בהעברת בעיות מילוליות לתרגיל, בעיה בהבנת רצף פעולות חשבוניות ורצפים של מספרים, בעיה בהשוואה בין כמויות או יכולת אומדן לקויה.
לקויות למידה בקשב וריכוז - קושי לבחור, מתוך כל העומס החושי, באיזה גירוי להתמקד ולמה להגיב. האטה וחוסר עקביות בעיבוד המידע במוח יגרמו כאן לנטייה לשכחנות, חוסר ארגון, חולמנות והסחת דעת מהירה. לעתים, אך ממש לא תמיד, בעיות הקשב ילוו גם באימפולסיביות, קושי באיפוק, בעיות בשליטה על כעסים ותנועה מתמדת- ואז להפרעת קשב והריכוז מתווספת אבחנה של היפראקטיביות.
ישנן עוד לקויות למידה, שאינן קשורות דווקא להיבט הדידקטי - ביניהן דיספרקסיה, שהיא לקות בתנועה. לקויות למידה מסוג זה מפריעות לאנשים למשל לתפוס כדור, לרכב על אופניים, אך בדרגה קשה יותר גם תנועת דיבור קשה לתכנון בצורה חלקה. יש גם הכוללים את תסמונת אספרגר בין לקויות למידה - זו תסמונת מהקשת האוטיסטית שמפריעה בין השאר ללמידת כישורים חברתיים.
כיום ישנה מודעות הולכת וגוברת לאבחון לקויות למידה. ישנה גם מודעות גבוהה יותר לדרכים בהן ניתן לעזור לאנשים בעלי לקויות למידה למצוא "דרכים צדדיות" לעיקוף פקקי התנועה שבדרך, ואסטרטגיות למידה שיכולות לעזור להם (מעבר ל'סתם' לחזור על אותו הסבר הרבה פעמים). ישנן אסטרטגיות למידה בהן ניתן להיעזר, כמו קריאה פעילה באמצעות סימונים וסיכומי ביניים, ארגון הזמן, שימוש בזיכרון מסוגים שונים, חלוקת המשימות לתתי משימות ועוד.
בנוסף, המודעות הגוברת עוזרת לאנשים בעלי לקויות למידה להבין כי אינם אנשים "מוצלחים פחות", ובאמצעות תמיכה נכונה הם יכולים להגיע לכל מסלולי הלימוד בהם הם חפצים. קראו למשל על קורס פסיכומטרי ללוקים בלקויות למידה.
לימודים מותאמים ללקויי למידה – המפתח להצלחה
בעיה בתפיסה חזותית